מחר ל"ג בעומר. להרבה זה לא אומר הרבה והאמת שגם לי עד לאחרונה זה היה חולף כמו צום גדליהו.. אף פעם לא הייתה לי ההנחה שהחג רק לילדים. אנו עושים מדורות כל השנה, אצלנו בגן, אצל חברים ובכל מיני חורים בטבע. ההתכנסות הזאת סביב מדורה הוא אירוע שבטי בבסיסו ויש בו ניתוק כלשהו מהרבה דברים אוטומטיים בחיים. אפשר להרגיש את זה אחרי כמה שעות, אחריי שמתלכלכים קצת, מתמלאים בפוייקה ומתבשמים טוב, כשמישהו פתאום מוציא סמארטפון ומתחיל לבדוק מה קורה בפייס. זה מרגיש לא קשור, לא רק בגלל החברים, אלא גם בגלל הרגשת השבט שנמצא כאן עכשיו, אוירה של חיים באמת, הרבה יותר מתמונות ופוסטים במסך קטן.
השנה לקחתי על עצמי כמה פרוייקטים מיוחדים לגידול פירות בגן. לכל אלא שמעולם לא ביקרו (אתם מוזמנים) שנה שעברה הקמתי (בעזרתה של מעין אהבתי) בית רשת קטן בשטח. הקירות מרשת מש 50 במיוחד למניעת חדירה של סוגי חרקים רבים שמטיילים כאן בשכונה. בנוסף הוספתי חיפוי רשת צל 30 אחוז ויצרתי סה"כ 50 הצללה. בעזרת בית הרשת נהננו בעונה האחרונה ממלפפונים, עגבניות, הרבה חסות, סלרי, בזילקום, עלי מונגולד ועוד. אך השנה התחשק לי לצאת מהמיינסטרים. בעזרת המוטיבציה שאספתי מהחורף הארוך ולאור העובדה שגיליתי את E-BAY ואת מגוון הזרעים המאושרים ליבוא לארץ יצרתי לעצמי כמה הרפתקאות לעונה הקרובה.
דלעת ענק!
כן כן, החומר שממנו עשו את הכרכרה של סינדרלה. מאז שהייתי ילד רותקתי מהמסורת שנפוצה במושבים חקלאים ברחבי ארצות הברית - התחרות השנתית של הדלעת הגדולה ביותר . למי שלא מכיר, בכל שנה נאספים בכל מושב שמכבד את עצמו (באופן אמריקאי כמובן) איכרים מאותגרים אגרונמית יחד עם ההצלחה השנתית שלהם - הדלעת הכי גדולה שהצליחו לטפח. הכינוס בדרך כלל מתרחש באמצע הקיץ וכל איכר יוצא עם הטרקטור שלו כשהוא עמוס בדלעת אל הכנס. בדרך כלל ישנה תהלוכה יפה שבה שאר האיכרים משוויצים בפרי הענק שלהם וכולם שמחים ומחוייכים. אבל בלב כולם יש מתח גדול. המנצח של המושב זוכה להמשיך אל התחרות של המחוז ושם זה כבר לא בדיחה. בתחרויות המחוזות נהוג לחלק פרסים כספיים ויותר מכך האיכר זוכה לפירסום החווה שלו, דבר שמבטיח לו שנה מוצלחת של תהילה ושגשוג.
 |
| נלקח מהבלוג של שננון |
המסורת הזו מלווה את החיים של רבים בארצות הברית. לא מעט הפכו את הגידול לאומנות המלווה באומונות תפלות ופאנטיות בלתי נתפסת. אבל אפשר להבין אותם, הם מגדלים פרי שמגיע ל-800 קילוגרמים!! או בצורה שהם אומרים..
That's a lot of pumpkin pie!
 |
| נלקח מ- Caption this |
ההמלצות לגידול שניתנו היו בגדר וודו יותר מאשר המלצה מקצועית. לא דיברו על שמש או דישון, חום או הדברה. כן ציינו בחצי משפט שיש להשקות באופן קבוע..!? הנחתי שהכוונה היא לא לשכוח להשקות. הדברים היותר מוזרים היו להניח את השתיל (אחרי הנבטה) בפינה חיצונית של השטח על תלולית בגובה חצי מטר וששלוחות הצמח פונות לכיוון היציאה מהחווה. הנחתי שיש כאן עניין חברתי כדי שהשכנים יראו, או עניין אסטטי לצורה של הכניסה לבית. אבל יתכן שהם גם מאמינים בפנגשוואי.
 |
| 4 עציצי דלעת ענק בתחילת הדרך- צולם באמצע אפריל 2013 |
לפי המלצה אחרת זרעתי בחודש אפריל כשעדיין קריר בלילות והימים לא חמים מדי. ניסיוני עם דלועיים שהנביטה מהירה. אך במקרה כאן לנבטים נדרשו 10 ימים עד שהציצו. תקופה מורטת עצבים של לבדוק בכל בוקר ולקוות לסימן חיים. נכון לרגע זה 3 נבטו בהצלחה וכנראה אחד מהם יהיה המועמד לתחרות המחוז... תמונות בהמשך השבוע. הכנתי כבר שלושה מקומות להנחת שלושת השתילים. כל מקום עם אופי קצת שונה של רמת קרינה וסוג אדמה. בכדי להשיג תוצאות "ענקיות" יש להוציא את כל הפירות מכל שתיל ולהשאיר אחד - הנבחר. אמשיך לעדכן את ההתקדמות בהמשך.
בשבוע הבא נציץ לפרוייקט נוסף שהחל של עץ עגבניות יוצא מהכלל..
 |
| מתוך www.chillinpanda.com |
שבוע נעים וכייפי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה