לאחרונה לא התאפשר לי לכתוב ולדווח קצת על התפתחות הגידולים ושאר הפרוייקטים. למעטים שעוקבים ולאחד שדרש עידכון.. אנא קבלו את התנצלותי!
כבר הרבה שנים ברור לי שאני אוהב לראות ולהבין כיצד דברים מתפתחים וגדלים. כמעט כל דבר. החל מזרע של שעועית, דרך טכנולוגיות אפליקטיביות ועד התפתחות שלל מרכיבי האנושות והעולם שאנחנו חיים בו. למה? בדיוק.
ישנה דינמיקה של בדיעבד וצפייה לעתיד. לראות בדרך תפיסתך היחודית שרשרת חלקי דומינו שלא מפסיקה להתמוטט ולהבנות במקביל - זו פלא הבריאה והמוות. כמובן שקבלת תוצאות מהירות יותר מתגמלת ומספקת. לכן חשוב לי לעשות כמה דברים במקביל ולקצור תוצאות ללא הפסקה. קצת פסיכי מה לעשות. אני שמח שאישתי המקסימה זורמת (גם היא תהליך מרתק בפני עצמו). מספיק עם החפירות.
תחילה הקצפת. אחרי כמעט שמונה שבועות של גידול, שלושה צמחי דלעת הענק גדלים במרץ ושלוחות שניים מגיעות לאורך שלושה מטרים. לשמחתי הגידול של הדלעות כולל שלבים רבים ומעקב מעניין. כבר בתחילת החודש השני החלו לצוץ פרחים זכריים שלא הרבתי לתת להם יחס. אחרי שבוע של האטה בגדילה (עלים חדשים פשוט קפאו) נזכרתי בשיעורו של הגורו אלי זמסקי אודות כלכלת האנרגיה בצמח. זמסקי טען שבצמחים יש עדיפות לאבר מסויים על פני אחר כאשר מדובר במשטר הסוכר הזורם בצנרת הצמח. כלומר ברגע שהפרחים החלו לצוץ בכל מקום כל הסוכר שהעלים מייצרים עובר ישירות לפרחים ולא לעלים חדשים. מאחר ואני מעוניין לייצור צמח עם כמה שיותר עלווה - מפעל לא נורמלי של סוכר לדלעת הכי גדולה שאוכל לגדל, החלטתי להסיר במספריים את כל הפרחים בצמחי הדלעת. נעזרתי במספריים חדות ושמרתי על ניקיון למרות שאני יודע שהדלעת היא צמח מאוד חזק והמחלות הנפוצות בה הן בעיקר פטריות עלה.
כעבור 48 שעות בדקתי את הצמחים לגלות תוצאות מדהימות. מכל מפרק שהוסר ממנו פרח התגלתה שלוחה חדשה. כל העלים גדלו בפתאומיות ושני עלים חדשים ביצבצו הקצה השלוחה הראשית.
דלעת דרומית
דלעת מערבית
לאחר שכיוונתי את השלוחה הראשית אל מרכז הגינה אני יכול כעת לסדר את השלוחות המשניות הצידה שיגדלו במקביל ליצירת מבנה חנוכיה. במרכז החנוכיה תעמוד דלעת יחידה שתוזן מכל עבר מרשת יצור סוכר.
אז מה עשיתי עם הפרחים? נתתי לאישתי הבשלנית המוכשרת והיא הכינה פרחי קישוא ופרחי דלעת ממולאים!
פרחי דלעת
ממולאים בשלב האידוי
מוגשים בעיצוב ובטעם לא יאמן
לפניי כמה פוסטים זרקתי כמה מילים על עץ עגבניות. אלו שיחי עגבניות שענפיהם מגיעים עד לאורך של 6 מטרים ונהוג לעצב אותם בצורה של עץ על ידי הדליה שלהם. אחרי המתנה של חודש הזרעים הגיעו במזל טוב מלונדון. מתוך 8 זרעים שהנחתי באדמה נבטו רק שלושה וזאת לאחר שימוש בכמה סוגי אדמות כי הנחתי שאלו זנים מפונקים במיוחד. העלים באמת שונים משאר זני העגבניות שגידלתי עד היום ומזכירים במראם את עלי הקורולה. אני אצטרך קצת יותר ממזל כדי לגדל את השלישיה האלו כי עושה רושם שהם עושים טובה שהם בכלל חיים...
שתילי עצי עגבניות
תמונה מהחממה בפינה הרחוקה אפשר לראות
8 שיחי עגבניות עם עשרות עגבניות בשלבים שונים
בטטות! עוד משהו נחמד שהחלטנו לעשות השנה. מאחר שאנחנו עצלנים קצת אז לא תמיד מתחשק להשקות. מצאנו דרך מעולה, פשוט ניילנו את האדמה ואפילו אין סנטימטר אחד חשוף לאויר. מאז שהנחנו אותה לפני שבועיים לא השקנו כלל. האדמה עדיין רכה ולכן רטובה (אדמת חמרה). השתמשו גם בדלי צבע ישן אחרי שחיררנו את התחתית ולפי חישוב גס נהנה לפחות משני קילו בטטות והרבה ירוק בגינה...
שתיל בטטה גדל בדלי צבע ישן
ההצלחה הייתה גדולה אז עשינו ערוגה שלמה של בטטות, חלק מיחורים וחלק מבטטות קטנות שהחלו להוציא ניצרונים.
ערוגת בטטות בתחילת הדרך
ביציאה למרפסת שלנו יש כמה עציצי נוי ותבלין. להפתעתנו שיח עגבניות החל לגדול בתוך צמח המיורם. פשוט מדהים לראות שעגבנייה לא זקוקה לכמעט אדמה על מנת לגדול לכאלו מימדים ולהניב הרבה פירות.
עציצי המפרסת
תודה שביקרתם בגינה שלנו!
ביי בנתיים
